"עמוק ויודע"
מסע תקשור קוד הקיום מרץ 2007
האדם למד "שהעוצמות" אותן עוצמות אשר פורשו והוגדרו מתוך תודעת הצריך באדם הן החולשות ומכשול ברצון תודעת הרוח לחוות מימוש ייעוד אמתי = אני עמוק ויודע = מודעות שבה האדם מאמין לפיזי אשר מנהל אותו ושואב את האדם למרוץ תחרותיות והישגיות כדי להוכיח את אותן "עוצמות".
כשהאדם חווה ומאמין לכך שהוא "מודע לעצמו" אזי הוא עיוור לחלק שעדיין לא מודע מעבר לעצמו ובעצם כך חוסם את עצמו לראות, לחוות, להרגיש מעבר ליכולת המודעות המתקיימת בשכלו כאן ועכשיו וההסבר ההגיוני הוא שהאדם אשר טוען שהוא "מודע", בעצם הוא אדם שחושש, מטיל ספק, פוחד, לראות שמעבר למודעות הקיימת בו כאן ועכשיו קיימת מודעות נוספת שאולי "תערער" את עולמו "המודע הנאחז", בכך שהיא תשים סימן שאלה על "היודע" של האדם, אך מנגד המודעות הנוספת תשחרר את האדם מקיבעון של חיים משעממים שיש בם רדיפה אין סופית להישאר ולהיאחז "במודעות" גם במחיר הקרבת מימוש הייעוד ופתיחת עוד ערוץ חיים בעל כוח חיות אחרת שאליה האדם אינו הורגל עד כה.
בשלב מסוים בחייו יבין האדם שאחיזתו "במודעות" גורמת לו לסבל ואינה מקדמת אותו ואז האדם יעבור סוג של התרככות ויסכים לשים שאלה על "המודעות" וכתוצאה מכך יחווה חוויות חדשות ומרהיבות, תהליך שקורה בד"כ בשנות הבגרות המאוחרות של האדם, ממרומי גיל בו האדם כבכיול מגיע להבנה שאין צורך להילחם על "היודע" שלו.
האדם "המודע" חוסם מעצמו את הסקרנות והלמידה של חכמת החיים, האדם חוסם את עצמו על ידי התנשאות, ציניות, אי השתתפות ומתעלם במטרה להגן כדי להרגיש יודע ומבין יותר טוב מהאחר ובכך האדם מונע מעצמו יחסי גומלין של העברת יידע ומידע מול האחר, מול כל אחר, בו היודע מוגן על ידי "סלקטור" פנימי מפחד האדם להיתפס בעיני עצמו כלא חכם ולא יודע והצורך שלו לקבל אישורים מהאחר שהוא חכם ויודע.
כדי שהאדם יוכיח לעצמו שהוא "מודע מפותח" הוא יזמין לחייו אחר "שאינו מודע" ברמות אליהם האדם מודע, ירגיש שהאחר שטחי ורדוד, יזמין אחר כדי שיוכיח לאדם כל פעם מחדש כמה הוא "עמוק ויודע", יגרום לאחר להתלונן כלפיו שהוא מתנשא, לא מקשיב, ועוד תלונות אותם האדם יידחה על הסף מפני שבהיאחזותו הלא מתפשרת, האדם באמת לא יבין על מה התלונות,הרי הוא באמת רואה ויודע והאדם יהיה מוכן להוכיח לאחר שאם הוא האחר יקשיב ליודע שלו, האחר "יגיע רחוק" מפני שהאדם הרואה והיודע הוא בעל עצות ופתרונות והוא יודע מה ואיך נכון לאחר לפעול ואיך להתנהל בחייו כדי להגיע להישגים בחייו.
נסתר מהאדם היודע שהוא לעומת האחר אינו מוכן לשים סימן שאלה גדול לפני שהוא מגיע מול האחר בהצעות פתרונות ייעוצים ברמת התערבות וחדירה לפרטיות האחר, אותם האחר אינו מסוגל לממש בחייו, לא רוצה, לא מעוניין ומולו יש את האדם "היודע" שבפשטות אינו מסוגל לראות את הנשמה והרגש של האחר מולו, מפני שהאדם חי בתודעת צריך שהיא תודעת לוגית שכלית ואינו מחובר לתודעת הרוח שהיא התודעה האחרת ולשם כך האדם היודע צריך להיות בעל רצון אמתי כדי לזנוח את "היודע" של עצמו ולאפשר לעצמו להיפתח לעוד יודע שהוא מעבר הצורך שבו להשיג אהבה ואישורים גם בתמורת הקרבת האחר.
יכול להיות שהאדם היודע רואה ומרגיש נכון את היכולות וקיימת בו היכולת לנתח במדויק ועמוק את היכולות והפוטנציאל של האחר מולו, אך גדולתו של חכם היא היכולת מתוך תודעת הרוח, ללוות את האחר עד לרגע בו האחר ייראה ללא תאוות האדם היודע "לדחוף" את האחר טרם שהאחר מוכן לכך, גם אם האחר מבקש זאת מהאדם.
מגיל קטן צרב האדם נתונים במוחו: כדי להעצים את האגו "המנופח" ביודע שלו כדי להוכיח את חכמתו ובמהלך שנות חייו האדם ממאן לראות ולהכיר שקיים עולם מעבר לתודעת הצריך (השכל), האדם התנהל מתוך כלא תודעת צריך, כדי שהאחר יאשר את "העמוק והיודע" שלו ומפחד האדם "לאבד שליטה".
יגיע היום בו האדם "המודע" יבין ויראה את ההפסד, שהוא חי את "העמוק היודע" ולא את החברים, השמחה, האהבות, התשוקות, הפשטות וכדי לחיות את כול אלו האדם יהיה מחויב להכניס "נתונים" חדשים, שיגיעו מתוך הרצון הקיומי שבאדם, לחיות מתוך שמחה טבעית וכוח חיות בלתי מוגבל שרוצה לחוש, לחוות ולחיות את המעבר לכאן ועכשיו בתודעת הרוח.
יכול להיות שהאדם יעבור את "התיקון" כשהוא יחיה בדיור מוגן, בבית אבות, בבית לבד, יביט לאחור מתוסכל וממורמר, וישאל את עצמו: מיציתי, חייתי, שמחתי, אהבתי? האם כשאעצום את עיני בפעם האחרונה, האם סגירת מסך החיים הפיזיים תגיע מתוך סיפוק ואושר רגשי ?
אין לאדם רצון אמתי בשיחות "פילוסופיות חכמות" שיש בהן עומק ומודעות, הן מכעיסות ומעכבות את האדם אשר שואף לקלילות, זרימה, אהבה, ולשמחה. המודעות והעומק הן חלק בלתי נפרד מהאדם ומתוך כך האדם יראה, יידע, גם בניגוד לרצונו.
על האדם המודע לסמוך על האחר מולו ולהבין שכפי שהאדם עבר את "השיעורים" שלו בחייו כך גם האחר מולו, צריך לעבור את "השיעור" שלו בחייו, גם ברגעים בהם בוער לאדם לייעץ, להדריך במטרה לקדם ולהגן על האחר מולו, עדיין האדם החכם ישלוט ביצר זה לטובתו קודם כול ולטובת האחר אשר זקוק לראות ולהבין בדרך של עצמו, על פי דרכו ויכולותיו האישיות.
האדם החכם יודע שהתשובות נמצאות אצל האחר והאדם פשוט רוצה ובוחר להיות שם כמלווה מול ובשביל האחר וברגע שכזה יתפנו האנרגיות מתוך האדם עצמו, לראות את האחר מולו\ נקי וטהור.
פלטיאל אריה
