מימוש מתוך אהבה עצמית.
קוד הקיום מוסר – מימוש עצמי מגיע מתוך אהבה עצמית, מתוך ראיית התכונות הנפלאות שקיימות באדם ואותן האדם לוקח כמובן מאליו.
כשאמא מנשקת ומחבקת את ילדה, עולה בה אהבה עצומה שפורצת וקולחת מתוכה, באופן כל כך טבעי, ללא שאלת שאלות, לאם אין שאלות על כך כלל וכלל. מעולם האם לא עוצרת ושואלת את עצמה מהיכן אותה יכולת מדהימה אשר קיימת בתוכה לאהוב עד כדי הקרבת חייה למען ילדה, עד אותו הרגע שבו היא פגשה את האדם אותו נשאה ברחמה וציפתה לבואו, היו לאם אהבות: להורים, למשפחה, לחברים קרובים, לבעלה, אך תמיד זה היה ממקום שבו האם חוותה התנייה: "איני יכולה להפגין ולממש את האהבה שקיימת בתוכי כפי שאני יכולה בקלות לתת אותה לילדי, לכל אדם באשר הוא". כל כך הרבה פעמים בחייה האם וויתרה על הצורך הבלתי מוסבר הזה לתת את האהבה שמוצפנת בתוכה לאנשים, כל כך וויתרה עד כדי כך שהיא דכאה את יצר האהבה העצמית והאהבה העצמית הוחלפה ברצון לאהבה ואישורים חיצוניים, בפעם הראשונה בחייה האם פוגשת ביציר בטנה, אותו פעוט קטן שהאם מחזיקה בידיה, שהיא עצמה נתנה לו חיים, אינו שם מולה התניות ושאלות ומתוך כך, פרץ האהבה שקיים בתוכה יוצא בצורה כל כך טבעית ומותר לה לאהוב ולהרגיש נאהבת.
אושר הנתינה שהאם העניקה חיים לאדם שמוחזק בידה מתחלף בצורך להוכיח לילדה הרך אותו היא אוהבת כל כך, להוכיח כמה היא אוהבת אותו והאהבה עוברת מהרגש לחומר, הפוקוס שהיה עד כה בנתינת אהבה טהורה, עובר והופך לפוקוס של תלות בילדה שהפך להיות המקור לראות את התכונות המופלאות הללו בתוכה, שגורמות לאם אושר.. מאותו הרגע היא תעשה הכל כדי לא לאבד את ההרגשה המדהימה הזאת לתת מהאהבה שלה, עד כדי כך שהיא תקריב כל דבר למען ילדה, שימשיך לקבל ולאשר את האהבה העצומה שיש בה, כך שהילד הפך למקור נתינת אהבה. הצורך לתת את האהבה העצומה הזאת הוא חזק מבינתה, וכשילדה הראשון יעמוד על שלו, יגיע צורך בילד נוסף, כדי שהאהבה שקיימת בה, תבוא שוב לידי ביטוי, רק לראות את התמונה בראש, של אמא, אשר מניקה ותוך כדי הנקה, מביטה בילדה באהבה כל כך גדולה ועצומה, כדי להבין, כמה אהבה יש באדם לתת.
קוד הקיום מוסר – לאדם יש צורך בילד אחד כזה שיקבל את אהבתו העצומה של האדם, ללא שאלת שאלות, ללא התנייה, ללא דחייה והכי חשוב בלי השאלה איך ייראו, ישפטו, יבקרו, ינצלו את האהבה הזזאת שיש בי כאדם לתת, אותו ילד קטן שהאדם רוצה להראות ולהוכיח לו את אהבתו נמצא כאן עכשיו וקורא את התקשור הזה, אתה האדם, הוא אותו ילד קטן שזקוק עכשיו לאהבה העצומה שיש בתוכך לתת, האדם שצריך להכיר את העצמות המדהימות באהבה שיש בתוכו לתת לעולם ואותה האדם נותן בכל רגע נתון כלפי חוץ ולוקח זאת כמובן מאליו.
ביום בו יגלה האדם את התכונות המופלאות בתוכו, ויעניק אותן קודם כל לעצמו, רק אז ירגיש סיפוק רגשי אמתי, בלי צורך באישורים והתניות מהאחר, האדם יאהב את עצמו כל כך, ומתוך כך ירצה להעניק לעצמו את הטוב ביותר בעולם, כל כך יאהב את עצמו, שירשה לעצמו לעשות למען עצמו ובכך ידאג לממש את עצמו. הצורך של האדם לתת את אהבתו לאחר יהיה מחוייב במציאות קודם כל לעצמו, מפני שרק אז יכיר האדם בצורך של האחר באותה אהבה שקיימת בו כלפי וגורמת לאדם לחוש מאושר, מלא ומסופק.
האדם רוצה לתת ולאהוב, רק שהפעם אותה נתינה ואהבה יגיעו ללא תלות ולא מתוך איך רואים אותי ומה חושבים עליי, ללא המחשבה החוסמת: "מה אני אשיג ומה ייצא לי מזה", זה לא ישנה כלל וכלל…שום דבר לא ישנה כשהאדם יאהב את עצמו, האדם לא יהיה תלוי באישור מהאחר אליו ומתוך כך הוא יהיה פנוי לתת ולהעניק את עצמו, את מה שיש בו, ירגיש פנוי לתת לאחר והאחר קיים שם ומחכה בשקיקה לקבל, אין אדם אחר שאינו מחכה לאותה אהבה ונתינה של האדם, חוסר התלות באישור מהאחר, הופך במהרה את אותו אדם שאוהב ומוקיר את עצמו לנינוח ושלוו, ללא מחשבות טורדניות ועיכובים מיותרים ומתוך כך הוא יעניק לאחר שלצידו אהבה טהורה, שלא על בסיס ציפייה לקבל חזרה, האהבה תזרום בין האדם לאחר מפני שהיא מגיעה ללא ציפייה, האהבה מגיעה מתוך סיפוק ומלאות רגשית עצמית.
קוד הקיום חושף בפני האדם את התכונות והמאפיינים המדהימים שקיימים בו. את הייחודיות אותה הוא קיבל להעניק לעצמו ולעולם, קוד הקיום מגיע עם הצופן הרגשי שמתגמל בצורה נקייה וטהורה את האחר ללא ציפייה להשיג ולקבל מהאחר תמורת אותה אהבה, מפני שגודל האהבה באדם אינו פונה לאחר אחד שואלי אינו יכול להכיל את אותה אהבה ומתוך כך יכול האדם לבחור אחר שכן בשל, מוכן ומסוגל להכיל אהבת אמת.
קוד הקיום מוסר – בעידן הקיים, במציאות, של תחרותיות והשגיות, בעולם שבנוי מתוך כוח ומעמד, האדם חושב שכדי להרגיש טוב הוא צריך להשיג את מה שהוא "רוצה" כדי להרשים את הסביבה שתעניק לו אהבה, בעידן שכזה במציאות שכזאת, האדם הופך את אהבתו למפלצת איומה שהופכת את האחר לרכוש שלו וזאת כדי שהאחר ימשיך לאשר את האהבה העצומה שיש לאדם לתת, כל פעם שהאדם יפגוש באחר שבתחושת האדם הוא יפרש שהאחר אינו רוצה בקרבתו או "לא שם עליו", אותו אדם ישפוט ויבקר את האחר, ידחה אותו, ירכל עליו, יתחשבן איתו ויגיע לשנאה תהומית כלפיו וכל זאת מפני שבפרשנות של האדם, האחר מונע ממנו לתת מעצמו ולממש את אהבתו ברגש הנקי והטהור שקיים בתוכו.
קוד הקיום מאפשר לאדם, קודם כל להכיר את עצמו, לתת לעצמו ממה שיש וקיים בתוכו, קוד הקיום מאפשר לאדם להתאהב בעצמו ומתוך כך לוותר על "המלחמה" שהכריז בעידן ובמציאות הבלתי הגיונית הזאת של כח ומעמד, מציאות שמשחיתה את הנשמה ומרעילה את הגוף, בעידן כזה קוד הקיום הגיע, כדי שהאדם יפגוש את עצמו ואת צרכיו קודם כל ולאחר מכן הוא יירצה להעניק את מה שהוא הכיר בעצמו לאחר מתוך נינוחות ושלווה אמתיים.
קוד הקיום מאפשר לאדם להיות: רך, סובלני, סבלני, זורמ וקליל עם עצמו,, ברגע שאישר את עצמו. אין לאדם רצון וצורך להוכיח לאחר, חובת ההוכחה היא על עצמו בלבד לעצמו, אין דבר יותר טוב מלהעניק את האהבה העצומה שיש באדם לעצמו, מפני שרק אז האדם חש ומרגיש מה זאת אהבה אמתית, אהבה שמנצחת, אהבה שיש בה חיים אמתיים.
כשהאדם לא אוהב ומאשר את עצמו בעצמו: האדם לא ירשה לאחר את מה שהוא לא מרשה לעצמו, האדם ישפוט את האחר כפי שהוא שופט את עצמו, האדם יבקר מתוך קנאה באחר שזורם וקליל יותר ממנו, האדם יתחשבן עם האחר כפי שהוא מתחשבן עם עצמו, האדם לא יסבול את האחר אם הוא יותר שמח ממנו, האדם יטיל ספק ויהיה חשדן כלפי רצונות האחר כפי שהוא חשדן וספקן כלפי רצונותיו.
קוד הקיום מוסר –ביום גאולת האדם, היום בו האדם יכיר את התכונות המופלאות שקיימות בו בתוכו: רך ואוהב, הוא יחבק ויאהב, את השונה, את האחר, את הילד, ילדה, בעל, אישה, בן זוג, בת זוג, אח, אחות, אבא, אמא, חברים, חברות, ידידים, ידידות, מכרים, אנשים זרים, האדם יממש את עצמו באמת, ויביא את מי ומה שהוא לאחר, מתוך טוב לב, בלי הצורך לרצות, להשוות, להיוות ציני ואנוכי.
קוד הקיום מאפשר לאדם להתמסר לאהבה עצמית, לזרוק את "הנשק" מהידיים ולהכריז אהבה אמתית.
פלטיאל אריה
