כעס האדם
מסע תקשור קוד הקיום מרץ 2007
קוד הקיום מוסר: הכעס של האדם על הוריו, הוא מפני שהאני הגבוה של האדם כועס שהוריו בחרו להביא אותו לעולם שבו הוריו מקיימים יחסי תלות בינם לבין עצמם ובינם לבינו, אדם שכזה אשר גדל ביחסי תלות, משול ליתום רגשית, מפני שלעולם הוא לא זכה להכרה עצמית בינו לבין עצמו, עד ליום בו הוא יעבור התפתחות ואז יבין שהאני הגבוה שלו, במשך שנים רבות לא היה נינוח, הוא נאהב דרך החומר אך דוכא ברוח, דרך כל התערבות, עצה, דרישה ללמוד את המקצוע הזה או הזה וכדומה, בעצם האדם חווה חוסר אהבה והכרה בחופש שלו לבחור מה נכון ואמיתי לו כאדם לבחור בשביל ולמען עצמו.
רגש עמוק זה חייב להיות מודחק באדם, הפגיעה הרגשית כל כך גבוהה באדם על כך שההורה אשר היה אמור להיות הדואג והאוהב בעולם, אינו מילא את תפקידו הרגשי מול האדם, הפגיעה עמוקה ברגש של והאדם ידחיק ידיעה זאת על ידי הפעלת "טוב ליבו" כדי שחלילה הוא לא יפגע בהורה שכל כך דאג לו בחומר אחרת האדם לא יוכל להמשיך לחיות עם הידיעה הזאת.
האדם ידחיק וירחיק את האמת וייהנה מכל מחווה קטנה, לגילו אהבה רגשית בדמות חיבוק, נשיקה, מילה טוב וכדומה.
הפלונטר מסובך, מפני שההורה ילד את האדם מתוך אותה תלות שהוא עצמו גדל בה וכדי לא לראות את האמת, ההורה ייאחז, וזאת מפני "שטוב ליבו", אינו יכול לחיות עם ההבנה של המעשים החשוכים שהוא עשה מול הילד שלו.
קוד הקיום מוסר: כעס האדם שהוא מתוך "טוב ליבו" נשאר בתלות רגשית, מתוך רצון לעזור לאחר ובדרך חיים זאת, האדם משאיר את עצמו בסיטואציות בהם הרגש והנשמה אינם רוצים להיות.
האדם יודע שהאני העליון של האחר כמהה לחיות באמת של עצמו ורואה איך האחר נמצא ברגש הנמוך, חי את חייו מתוך הצורך שלו להוכיח את עצמו לסביבה החיצונית כדי לקבל אישורים ואהבה.
הפתרון הוא ללכת בעקבות הרגש, להיות אותנטי, מפני שראשית האדם חייב לאהוב את עצמו ולא לקרבן את עצמו עבור האחר ודרך התנהלות זאת של האדם, האחר יהיה חייב לפגוש את עצמו וזאת מפני שהאדם לא ישתף פעולה עם הרגש הנמוך של האחר מולו הרגש הנמוך שזקוק לחיות בתלות באדם.
בטעות האדם חושב שהוא פועל למען האחר כשהוא נישאר בקשר אם האחר בניגוד לרצונו, אבל העובדה שהאדם ממשיך להישאר, מצלקת את האני העליון של עצמו וזאת מכיוון שרגש האדם מכווץ ביחסים אלו על כך שהוא משקר לעצמו ובנוסף האדם יודע שהוא גורם נזק לאחר, כשהוא עוזר לאחר להאמין לשקר של עצמו כשהאחר מנותק מרגש אהבה עצמית לעצמו וזקוק לאישורים ואהבה חיצונית.
קוד הקיום מוסר: כל עוד האדם משתתף, הוא מונע מהאחר לראות את חוסר האהבה העצמית כלפי עצמו, האדם מתוך "כוונה טובה" מתערב בטבע, בשם הצורך להראות שהוא אכפתי וטוב לב, אבל האדם מראש אינו נינוח ומכיוון שבני האדם אנרגטיים ובעלי תחושות, האחר ירגיש אי הלימה, האחר ירגיש שהאהבה ביחסים אינה טהורה ונקייה, האחר ירגיש שהאדם "משתף פעולה" וכך האחר לא יבוא על סיפוקו הרגשי, מפני שהאני העליון שלו, רואה שהאדם מולו אינו אותנטי באהבתו, וכך האדם גורם לאחר אי נוחות רגשית וחוסר סיפוק רגשי, האחר לא יפנה את תשומת לב האדם לכך, מאותו צורך להפגין את "טוב ליבו" מתוך הרצון שלו לא לפגוע באדם.
קוד הקיום מוסר: התעוררות אותנטית היא יציאה מהפלונטר, של רדיפה אחרי אהבה בפיזי (בעולם הזה), התעלות מעל הכאן ועכשיו אשר מתקיים בתודעת הצריך מול תודעת הרוח החופשייה לחיבור אהבת אמת בין האני העליון של האדם לאני עליון של האחר ובכך ליצור אחדות שהיא שותפות אמיתית נדירה בעולם של כוח ומעמד, עולם בו האדם נמדד על פי ציוניו והישגו ולא על פי יכולת האהבה והנתינה שקיימת בתוכו לתת.
לזכות ממקום שכזה למימוש אהבת אמת בפיזי, זהו נס וכמיהה לו האדם שהתפתח לאני הגבוה שבו מייחל.
