חופשי ושלם
מסע תקשור קוד הקיום מרץ 2007
קוד הקיום מוסר: כשהאדם נפרד מן המסקנות שאינן משרתות אותו, וביצירת מסקנות ומחשבות חדשות, שגורמות לו אושר. כאן מתחיל החופש.
היות וממילא מחשבות האדם עסוקות במחשבות ובהסקת מסקנות על עצמו ועל העולם –עדיף וכדאי שמחשבות אלו יהיו ממוקדות באושר במקום בסבל.
ומה עם האדם שאינו מרוצה ומתלונן על חייו? גם הוא חופשי לחלוטין, מפני שהוא הגיע למסקנות ולמחשבות של עצמו בכוחות עצמו, ותמיד יש לו את האפשרות לצאת לדרך חדשה-התודעה לעולם לא ננעלת.
כמה פעמים עולה התחושה באדם ומתוכה מחשבה: "לא בחרתי… צריך… אני חייב… אין ברירה…"האם באמת האדם לא בוחר ? צריך ? חייב ? אין לו ברירה?
למעשה האדם גדל בעולם, שבו מחליטים עבורו ומכתיבים לו מאז היותו ילד, איך בן אדם "רציני" צריך להתנהג., כך שלמעשה המקומות הטבעיים של האדם, הרצונות האמיתיים שלו הולכים לאיבוד בתוך מבוך הציפיות האינסופי שמלווה אותו מכל כיוון: הורים, מורים, מדריכים, חברים, נורמות, פרסומות,סרטים, מחקרים, מסורות, מעמדות, אגו, שיפוטים,פרשנויות, תרבויות, מוסר וכו'.
אל מול המסקנות האינסופיות, שנכנסות לאדם לראש במהלך החיים ומטשטשות את הרצונות האמיתיים שלו, השאלה אותה האדם צריך לשאול: מהי המהות, בשביל מה אני חי, מה חשוב באמת, מה בעל ערך אמיתי, למען מה אני פועל, על מה אסתכל ומה אעריך רגע לפני מותי.
אפשר לדמות את ההרגשה של חוסר הסיפוק, תסכול, חוסר עניין, שעמום, לבית כלא, שהאדם יוצר לעצמו, כאשר הסורגים הם המסקנות שלו על החיים שלו ואלו הן השתקפות מדויקת של המסקנות שיש לאדם בראש ואם כך, אזי החופש מתרחש אך ורק בתודעה ונמצא תמיד איתו בכל רגע בהישג יד.
לדוגמא: אדם המחזיק במסקנה שבשביל כסף צריך לעבוד קשה, למעשה יחווה ויחיה את חיי העבודה כקושי ומאמץ. בנוסף, בגלל המסקנה הזו, האדם ירגיש ש"אין לו ברירה" מפני שהוא צריך כסף בשביל להתקיים. האדם ירגיש שאין לו חופש ושהוא כלוא בעולם, שבו צריך להתאמץ כצורך קיומי. ויותר עמוק מכך: נולדתי בשביל להתאמץ. זוהי דוגמא למעגל אינסופי, שניתן להשתחרר ממנו במהירות ובקלות.
הכלי הפשוט לבחון האם האדם בחופש, או כלוא בתוך המסקנות של עצמו, היא התבוננות על המאמץ שהוא משקיע. אם האדם חווה מאמץ מיותר – אזי הוא לא במקום של חופש.
הרמה הבאה של החופש והאושר היא חיים מתוך ייעוד. אדם צריך להיות מאושר, חופשי ושלם על מנת שיוכל לתת לעולם את הדבר שהוא מצוין בו – הייעוד שלו ! עליו להיות במצב תודעתי של תחושת חופש כדי להיות פנוי לזהות את הייעוד המבוקש.
למעשה תפישת החופש והאושר מתחילה בדברים שנתפשים כמובנים מאליהם וכקטנים. אדם שחי את חייו ממקום של הכרת תודה, רואה מולו תמיד שפע אינסופי: גג מעל הראש, אוכל במקרר, חברים, משפחה, בריאות, יכולת לבחור, ובכלל היכולת פשוט להיות. מתוך מצב תודעתי זה אדם יכול להתחבר לטבעי שלו ולייעוד שלו, ואז להימצא במצב של תרומה. שם מתרחש החופש הכי גדול, האושר, הסיפוק, ההגשמה, השפע הכלכלי, האהבה. במלים אחרות, גם אדם שנמצא במצוקה כלכלית ובתוך כך מודה לאלוהים או ליקום מעומק הלב על מה שיש לו, במקום להתלונן על מה שהוא מבקש בנוסף - אדם כזה מצליח לפנות את ליבו ואת ראשו ליעוד האמיתי שלו בכל אחד מתחומי החיים . לאדם כזה יש תרומה והשפעה משמעותית יותר על העולם, לעומת אדם, שאינו מפסיק להתלונן ולראות את "חצי הכוס הריקה ".
