לוגיקת קוד הקיום
מסע תקשור קוד הקיום מרץ 2007
1. מה הלוגיקה של קוד הקיום, בבסיס הכי, הכי פשוט?
האדם הגיע לעולם עם הצורך לתגמל עד כדי הקרבת החיים, נתינה – קבלה – נתינה.
בטבעי המולד האדם פעל דרך יסוד האושר.
תגמול = פעולה מתוך קוד הקיום שהמקור שלה הוא יסודות הרוח מעבר לפיזי שהם יסודות האושר (ראה מאמר: תקשור קוד הקיום תחת תקשור לעידן החדש)
- מדוע האדם לא פועל מתוך יסוד האושר מה הוא רוצים להשיג ומדוע?
תאווה וצורך להשיג כוח ומעמד בעולם תחרותי והישגי, עולם של כוח ומעמד האדם תאב לתוצאה שתגיע בדרך שלו בלבד, האדם רוצה שהאחר יפעל בדרך שלו, כדי להרגיש משפיע ומשמעותי.
האדם מייצר ופועל מתוך יסוד הסבל, מניע את הרגש הנמוך (זועם, לא משתתף, מתנשא, לוחמני) כמניפולציה כדי שהאחר מולו יפעל על פי הכוונה הנסתרת של האדם להוביל את האחר, להשיג תוצאת רווח אישי.
כך נוצרת התלות באחר = שהאחר יפעל על פי הדרך של האדם בכדי שהאדם ירגיש חשוב ומשמעותי.
- מה הוא אושר אמיתי, על פי קוד הקיום?
לתגמל מתוך יסודות הרוח / יסודות האושר. - מדוע כל כך מפחיד את האדם לפעול ולהיות ביסוד האושר שלו? האם תמיד זה יהיה כסף ורכוש ואיש קרוב?
בפרשנות האדם שמגיעה מתוך רגש נמוך, אם האדם יהיה מאושר (עצמאי וחופשי) הוא לא באמת יהיה זקוק לאחר, יעשה למען עצמו, אך במציאות של כוח ומעמד האדם לא רוצה רק לתת הוא זקוק לנתינה של האחר למענו כדי להרגיש שהאחר רוצה, זקוק וצריך אותו.
האדם מפרש וחושב שאם הוא יהיה מאושר לא יהיה לו רכוש, כסף, מעמד, איש קרוב, אך בעצם הדבר הכי נורא שהאדם חושש ממנו: לא לתת ולא לקבל = לא תתקיים מערכת יחסי גומלין בחייו =הבדידות.
האדם לא באמת חושש לאבד את האנשים הקרובים לו, מפחידה אותו הבדידות, להישאר לבד, ללא יחסי גומלין, עד כדי כך שהאדם ישעבד "אהוב" (בן זוג, ילדים…) דרך יסוד הסבל כדי שהאדם יעשה עליו מניפולציה כדי שהאחר יפעל כפי שהאדם רוצה על פי קוד הקבוצה שלו וקוד הקיום שלו ומתוך כך ציפיות האדם שיאמרו עליו כמה הוא נהדר, האדם בטוח שזאת הדרך הכי נכונה והאבסורד שהאדם מוותר על האושר שלו, האדם פועל בכוונה נסתרת (זדונית) מתוך יסוד הסבל שלו
- האם האדם ממצה וממש את עצמו בחיים, ביחסים ובמה שהוא רוצה להשיג, דרך הקבוצה או דרך יסוד האושר?
יחסי גומלין כפי שהם נתפסים היום הם יחסים חד צדדיים, בהם האדם מנסה שהאחר מולו יחיה על פי הקבוצה וקוד הקיום שלו.
האדם התאב לכוח ושליטה "יקריב" את יסוד האושר שלו, למען האחר כדי לומר על עצמו איזה אדם "גדול ומדהים" הוא "ויאהב – יתאהב באחר שמאפשר לו להתפתח".
בבסיס האדם רוצה לתת, אבל העקום הוא שהאדם לא רוצה לקבל, מפני שלקבל שם סימן שאלה ענק, על מה שהוא יודע מתוך הקבוצה וקוד הקיום שלו ואז בעצם האדם נשאר בפרשנות שמגיעה מתוך הרגש הנמוך ללא כוח ומעמד מול האחר, האדם מצא נוסחא: הוא יעשה הכול כדי שהאחר יחיה על פי אמות המידה של הקבוצה וקוד הקיום שלו ואם הוא יחיה בדרך הזאת, האדם התאב לכוח ושליטה יקבל סיפוק רגשי מיידי, כל כך זמני ולא מספק באמת את יסוד האושר שלו, זאת אומרת שהאדם ייגע בנגיעות בודדות (5%) באושר שלו ולא יותר מזה.
מה שנצרב לאדם בראש, זה רק 5% אושר, מכאן אין מערכת יחסי גומלין של 100% אושר, האדם התאב מפחד שהאחר ילך ממנו, מפני שאז האדם יהיה זקוק וצריך לחפש פלטפורמה אחרת להשית עליה את הקבוצה וקוד הקיום שלו ומכאן הפחד הנוראי מבדידות, למרות שהאדם מקבל נגיעות קלות מהאושר, למרות שזה עקום, זה מה שהאדם מכיר.
הפחד של האדם שהאחר יעזוב אותו הוא פחד אינטרסנטי פרופר, הפחד שילדיו יעזבו אותו הוא פחד תהומי מפני שאז יילקח ממנו כוח ומעמד = לא יהיה מי שיחייה על פי אמות המידה של הקבוצה וקוד הקיום שלו ואז האדם לא יהיה "מאושר".
"הטירוף" גובר כשהשנים עוברות עם בן הזוג והילדים, האדם ייכנס להילוך גבוה, הוא "יקריב" את הרוח החופשייה של עצמו ומתוך כך את רגשותיו למען האחר כדי שהאחר יישאר איתו, זאת דרכו של האדם התאב לכוח ושליטה "לתפוס את האהובים עליו", דרך חומר, כסף ורכוש, האדם ידביק את האחר התלותי בו בפרשנותו בצורה אבסורדית כדי שיהיה קשה לאחר לעזוב, כך האדם פועל מול ילדיו כשהוא קונה אותם ברכוש, כסף ומעמד "ומדביקים" אותם אליו.
במערכת יחסים מתגמלת אמתית, שבה ברור לשני אנשים, שכל אחד יכול להיות מי ומה שהוא, אזי יש נתינה יש קבלה ונתינה חזרה (8). המימוש העצמי יהיה ב 100% ותחושת האושר היא עילאית מאין כמוה.
אם תהיה התניה במערכת יחסים שכזאת היא התניה של דאגה אמתית של מחויבות אמתית להתפתחות וצמיחה אחד של השני.
האחר יביע נכונות ויפרוש ידיים כדי לקבל מהאדם את שיש לו להציע מיסוד האושר שלו, קוד הקיום שלו וכנ"ל הפוך.
זאת חברות שמבוססת על אהבת אמת וכך שניים יוצרים את האחד הכול יכול.
כל זה ייקרה אך ורק אם בעולמו של האדם הוא יחיה מתוך הקשר שלא משנה מה, האחר מולו יכול להיות מי ומה שהוא ולעשות מה שבא לו, הכול בסדר וזה לא מאיים על המעמד שלו כאדם ולכן בפשטות: הפחד הקיומי של האדם מגיע מתוך ומסך ההקשרים בראשו של האדם על אנשים כדי להביא ולהוביל אותם שיחיו במצב הפוך מרצונותיהם שיחיו על פי רצונותיי וכך ארגיש משפיע, חשוב ומשמעותי.
כל מה שמונע את האינטליגנציה הרגשית של האדם להתפתח לרמה של מימוש הפוטנציאל במאת האחוזים, היא התעסקותו של האדם בכוח והמעמד אותו הוא רוצה לרכוש בחברה תחרותית והישגית וכשיש אג'נדה רגשית כזאת נמוכה המחשבה והגוף הפיזי יגיבו אליה.
כשיש לאדם אג'נדה של כוח ומעמד מול "העולם", אזי "העולם הוא אויב והאדם נלחם" = לחץ רגשי אין סופי = יוצר מחשבה טורדנית בסיסית באדם: איך אני נראה, מה חושבים, מה יגידו ועוד.
אין לאדם כלים רגשיים גבוהים, להתמודד מול אג'נדה שכזאת ולכן הדרך היחידה היא הבאת כוח ויתרון מתוך הרגש הנמוך = מניפולציה רגשית על עצמו ועל האחר.
האדם מפתח שכליים כדי להתפתח רוחנית, לצאת מהרגש הנמוך שמספק את האג'נדה הנ"ל, אלא הפוך הוא הנכון, הוא מפתח כלים להישאר באג'נדה זאת ואחד הכלים הוא לפתח עוד את הרגש הנמוך דרך מעגל סבל כפי שהוא נראה כרגע בחייו, האדם הפך להיות מיומנן ברגש הנמוך.
להרגיש רע = האדם חלש ומרגיש שמפרשים אותו כחלש והוא צריך לעשות הכול להפוך את החלש שבו מול האחר "לאדם חזק" והדרך היחידה היא התלהמות רגשית, שבסופה האדם מצפה שהאחר יעניק לו את העצמה (גם אם היא לשנייה), מפני שהוא אינו מסוגל לחיות בתחושה הבלתי נסבלת והיא = לקבל את החולשות של עצמו, האדם עד כדי כך לא מקבלים שחובתו להילחם בחולשותיו לראות אותם ולהתפתח עליהם = לראות את החולשות שלו = התפכחות מהפרשנות שאנו נתן "לחולשה" שלו.
חולשה = כשאדם חווה חוסר נחת מדבר מסוים כגון: מועקה, עצבים, חוסר סבלנות, אי הקשבה ועוד = יוצר חושך ואפילה על הרגש הגבוה = האינטליגנציה.
תרגיל: קח את האנשים הקרובים לך ביותר לפי דרגות, שים אותם מול עיניך ושאל את עצמך: האם אני מוכן לוותר על האדם הזה? איזה רגש ואיזו תחושה עולה בי כשאני רואה בדמיוני, שאני והוא לא נהיה שוב בקשר? אם עולה פחד אמיתי ברגש ובראש שאומר וצועק = פחד מבדידות!
כל זמן שהאדם מרגיש מותנה, אזי הוא לא באמת מאושר והאינטליגנציה שלו אינה משוחררת. הוא חי, רואה בתוך קופסא צרה שאינה יכולה לשדר יידע עמוק שקיים בו ואינה יכולה להיות פתוחה לעוד יידע שקיים ורוצה לפרוץ כדי לממש את הייעוד, אותו האדם כמהה לממש בחייו אלו.
האדם המותנה יחפש בכל דרך אפשרית כלים רגשיים "להחזיק אנשים" סביבו כדי שיאשרו לא את הכוח והעצמה שלו.
תרגיל להוכחת תלות והתניה שגורם לחוסר חופש:
אני פלוני אלמוני: האם אני יכול לראות בדמיוני שאני נפרד מקרוביי?
אני יכול לראות בדמיוני שאני נפרד מתלות והתניות פיזיות ורגשיות?
האם אני יכול לראות בדמיוני שאני נפרד מכל החומר שאגרתי וצברתי עד כה?
איך ההרגשה?
להיות במקום כזה = האדם יכול להיות אותנטי לחלוטין ולנצל את רמת האינטליגנציה שבו לרמות התפתחותיות ומעצימות והן… האין סוף של הידע שטמון בו ומחכה לצאת, הידע יצא מפני שהאדם אינו מאוים מפני החיצוני והאחר.
זאת מדיטציה אמתית, להגיע לרמות של מחשבה בין האדם לבין עצמן, במקומות בהם ישב עם עצמו = חקירה אמתית של הרגש ומבחן התוצאה יהיה התחושה במחשבה ובגוף הפיזי, הרגשה של זרימה עילאית אל הלא נודע.
כשעולה רגש לא טוב, מפחיד, מלחיץ, מתסכל ומעיק אזי המוח והגוף הפיזי נכנסים לפעולת כאוס של מחשבות טורדניות וההרגשה היא לא נינוחה, כשעולה רגש טוב בתשובות לחקירה אזי המחשבות והגוף הפיזי אמורים להיות בתחושה טובה ונינוחה.
פלטיאל אריה
