עריכת לשון היא טיפול בטקסט המשפר את איכותו ומעלה את רמתו, הן מצד התוכן והן מצד הניסוח.
מאת ד"ר פלטיאל גיאת. לפרטים נוספים תוכלו להתקשר אלי בטלפון 050-361-2602.
טקסט ערוך הוא מדויק יותר, מאורגן במבנה ברור וכתוב על פי כללי הדקדוק, התחביר והכתיב התקניים.
מטרת העריכה הלשונית היא להקל על הרעיונות המופשטים לעבור באופן ברור מהכותב אל הקורא, וזאת באמצעות שיפור איכותו של הטקסט והתאמתו לקהל היעד.
עריכה טובה הופכת את הטקסט למושך, ברור ונגיש יותר למגוון רחב של קוראים. כדי להגיע לתוצאה זו מבצע העורך בטקסט סדרת פעולות בתחומים שונים: דקדוק, תחביר, אוצר מילים, מבנה וסגנון.
כל אחד יכול ללמוד עריכת לשון, אך לא כל אחד בקי בתולדות הלשון העברית, בקריאת טקסטים מתקופות לשון שונות, מן המקרא והמשנה, התלמוד והמדרשים, ועד ספרות ימי הביניים וספרות ההשכלה. ידע זה בא לידי ביטוי במלאכת העריכה וניכר בנוסח המוגמר.
שלושה טיפים לעריכה לשונית
א. השמטת שי"ן
איזה ניסוח עדיף:
1) המוסד בו אני לומד, 2) המוסד שבו אני לומד, 3) המוסד שאני לומד בו?
רבים סבורים שהשמטת שי"ן הזיקה מרוממת את הרובד הלשוני של הנאמר, ולא היא.
מבין שלוש האפשרויות, השתיים האחרונות תקניות, ואילו הראשונה אינה תקנית וחדרה לשפה העברית בהשפעת האנגלית.
השמטת השי"ן יוצרת משפט זיקה לא מקושר. החוקר אבא בן דוד כינה מצב כזה "שי"ן עקורה", ואף האקדמיה ללשון פסלה את השימוש הזה.
ב. יש את
בלשון המדוברת מרבים להשתמש בצירוף "יש את", כמו "יש לי את הכסף", "יש לי את הזמן" וכדומה.
ואולם משפטים במבנה זה אינם נחשבים תקינים בעברית, ונכנסו ללשוננו בהשפעת האנגלית, כמו במשפט "I have got the book".
הסיבה ששימוש כזה אינו נחשב תקין בעברית הוא משום שבשפה העברית המילית "את" באה רק לפני מושא ישיר, ואילו במשפט זה היא באה לפני הנושא.
זאת ועוד, לפני נושא בעברית לא תבוא לעולם מילת יחס, ואילו במשפטי "יש את" מילת היחס באה לפני הנושא.
ג. העדפת מבנה פעיל על מבנה סביל
רבים סבורים כי מבנה סביל מגביה את השפה. הסיבה לכך היא משום שמשפט סביל דורש יותר מאמץ כדי להבינו.
זו הסיבה שיש להעדיף את המבנה הפעיל על פני הסביל. משפט פעיל קל יותר להבנה, הוא פשוט יותר ולא מסורבל.
ההצעה הונחה על שולחן הכנסת על ידי יושב ראש הוועדה" דורשת תשומת לב רבה יותר להבנה מהמשפט "יושב ראש הוועדה הניח את ההצעה על שולחן הכנסת".
את המבנה הסביל מומלץ לשמור למקרים שבהם הכותב איננו מעוניינים לציין את עושה הפעולה, למשל, עדיף לומר "המדפסת התקלקלה" מלומר "פלוני קלקל את המדפסת".
איך תדע אם אתה צריך עורך לשון?
דמיין לעצמך שאתה אומר את הטקסט לפני קהל.
קרא את הטקסט בקול רם, כך שתוכל לשמוע את עצמך, שים לב לפרטים אלה:
- פיסוק – התאם את קצב הקריאה לסימני הפיסוק: הפסקה גדולה בנקודה והפסקה קטנה בפסיק. שאל את עצמך: האם קצב הקריאה מתאים לסימני הפיסוק? אם לא, יש להתאים את סימני הפיסוק לקצב הקריאה.
- רצף – קריאה בקול רם מסייעת גם להבחין באותם חלקים בטקסט שאינם מעבירים את הרעיון באופן ברור. בשלב זה שאל את עצמך: האם סדר המשפטים יוצר רצף הגיוני ברור? האם הרעיון הנוכחי ממשיך את הרעיון שקדם לו, או סוטה מן הקו הרעיוני?
- מבנה – התבונן ביצירה השלמה ושאל את עצמך: האם המבנה של הטקסט ברור? האם אפשר להבחין בין חלקיו? לפעמים יש צורך לשפר את מבנה העבודה, ולפעמים יש צורך רק להנכיח את המבנה ולהדגיש את חלקיו השונים של הטקסט. דבר זה יכול להיעשות באמצעות הוספת כותרות משנה או באמצעות הוספת משפטי קישור בראשי הפסקאות.
עורך לשון או כותב תוכן, מה ההבדל?
אפשר לומר שכתיבת תוכן ועריכת לשון הם שני תחומים המשלימים זה את זה. כותב התוכן בוחר את הרעיונות ומעביר אותם מרמת המחשבה המופשטת לרמת המשפט הכתוב.
במהלך עריכת התוכן, העורך בוחן את מבנה כתב היד, את זרימתו ואת התקדמותו הלוגית מבחינה רעיונית. עורך התוכן מעריך אם התוכן מפותח היטב, רלוונטי ומעניין עבור קהל היעד.
עריכה לשונית, לעומת זאת, נועדה לשפר את נוסח הטקסט ולוודא שנעשה שימוש בשפה מדויקת ומתאימה לקהל המיועד.
זה עשוי להיות כרוך בביצוע שינויים במבנה המשפט, בבחירת המילים, בשיפור הפיסוק והזרימה הכוללת של הטקסט.
לעיתים נדרש עורך הלשון לשנות את מבנה המשפט או לנסח דברים במילים אחרות.
