עבודה מסוג זה אינה נחשבת לחלק ממלאכת העריכה הלשונית, אלא קשורה יותר לעריכת תוכן, כלומר יצירת טקסט חדש לגמרי בהתבסס על הרעיונות שבטקסט המקורי.
תהליך זה כרוך בארגון מחדש של פסקאות או סעיפים, ארגון מחדש של תוכן, מחיקה או הוספת מידע וניסוח הרעיונות בשפה אחרת. בדרך כלל שכתוב טקסט נעשה תוך כדי דיאלוג עם הכותב, בירורים, העברת טיוטות לאישור ומתן עצות והערות.
טופס יצירת קשר
לעיתים הטקסט דורש שִכתוב, כלומר כתיבה מחדש של חלקים שלמים והעברת הרעיונות בניסוח אחר. עבודה מסוג זה אינה נחשבת לחלק ממלאכת העריכה הלשונית, אלא קשורה
עריכה לשונית אקדמית מיועדת לטקסטים עיוניים ולחומרים אקדמיים כגון הצעות מחקר, עבודות תזה, עבודות דוקטורט ומאמרים אקדמיים. נוסף על המאפיינים של העריכה היסודית (ראו בנפרד),
מדוע ידע תלמודי הוא תנאי הכרחי לא אחת פונים אליי חוקרים וסטודנטים בבקשה לעריכה לשונית של עבודות במדעי היהדות לאחר שכבר עברו עריכה אצל עורך
יועץ הלשון עוסק בטקסט שהוגים אותו, דוגמת שחקנים, קריינים ומדובבים, וכן בכירים ואנשי ציבור העומדים להתראיין או לשאת דברים בפני קהל. הגייה נכונה חיונית ליצירת
מאפיין ייחודי לטקסט האקדמי הוא שיטת רישום המקורות (ביבליוגרפיה). ביבליוגרפיה היא מרכיב מכריע במאמרים אקדמיים ומחקריים, שכן היא מפרטת את המקורות שאוזכרו במסמך. במהלך העבודה
האחדת ההפניות המקוצרות בגוף הטקסט; בדיקה שכל הפניה מקוצרת בגוף המאמר מופיעה בפירוט ברשימה הביבליוגרפית, ובדיקה שאין ברשימה הביבליוגרפית פריטים שלא נכללו בגוף המאמר; עריכת
