האחדת ההפניות המקוצרות בגוף הטקסט; בדיקה שכל הפניה מקוצרת בגוף המאמר מופיעה בפירוט ברשימה הביבליוגרפית, ובדיקה שאין ברשימה הביבליוגרפית פריטים שלא נכללו בגוף המאמר; עריכת הרשימה הביבליוגרפית לפי כללי ה-APA ולפי כללי רישום אחרים.
הטיפול בחומרים אקדמיים שונה מטיפול בטקסט רגיל. בטקסט ספרותי, למשל, הכותב יכול לעבור מנושא לנושא, להתעכב על עניין אחד יותר ועל עניין אחר פחות, לפי ראות עיניו.
לעומת זאת, עבודה אקדמית צריכה להיכתב על פי סדר קבוע וכל חלק בה חייב להיות תָּחוּם מבחינה תוכנית.
לפיכך בעריכת עבודה אקדמית על העורך לתת את דעתו למגוון עניינים שהם מעבר לתקינות הטקסט ובהירות הרעיון, ובראשם מתן שימת לב להקשרים הלוגיים בין חלקי הטקסט ובין חלקי העבודה.
אחד המאפיינים של הכתיבה האקדמית הוא הפניה למקורות, וגם זו צריכה להיעשות על פי דגם קבוע.
על העורך לבדוק שכל האזכורים המקוצרים שבגוף העבודה כתובים על פי אותו דגם, לוודא שכל אזכור בגוף העבודה אכן מופיע ברשימה הביבליוגרפית, ולאתר פריטים ברשימה הביבליוגרפית שאינם מופיעים בגוף העבודה.
יחד עם זאת, בעריכה של עבודה אקדמית העורך חופשי הרבה פחות לשנות ולתקן את הנוסח כראות עיניו.
על העורך לתת את ליבו לכך שכל מילה שכתב החוקר נמדדה ונשקלה, ולפעמים טעונה במשמעויות נוספות הידועות לכותב העבודה, אך לא בהכרח לעורך.
לכן, בעבודות מסוג זה העורך מציע הצעות לניסוח חליפי, אך לא משנה בעצמו את הנוסח בלא אישור הכותב.
