עריכת ספר זיכרון דורשת שילוב של ידע, מיומנות אקדמית ורגישות.
כישורי כתיבה גבוהים נחוצים כדי להבטיח בהירות ולמנוע שגיאות, ומיומנות אקדמית מבטיחה אימות פרטים היסטוריים והפניה מסודרת למקורות.
בעריכת ספר זיכרונות, ובטקסטים אוטוביוגרפים בכלל, מלאכת העריכה שונה מעריכה רגילה באשר נדרשת בה זהירות מיוחדת.
בטקסטים מעין אלה השפה אינה רק כלי להעברת מידע, אלא גם חשובה לשימור סגנונו הייחודי של הכותב ולתיעוד הרובד הלשוני שבפיו.
לפיכך, בעריכת טקסטים מעין אלה לא נדרשת התאמה של הטקסט לכללי התקינות הלשונית והתחבירית, פרט לתיקון שגיאות דקדוק קלות (זכר ונקבה, יחיד ורבים), השמטת חזרות מיותרות, ולעתים גם שינוי סדר האברים במשפט באשר יש בו חוסר דיוק או סרבול יתר המקשה על הבנתו.